דימוי עצמי

האם זה יכול להיות קשור להפרעת הקשב שלו?

מאת גליה אורון-כרמלי

כיום ההורים ובית הספר מצוידים במגוון רב של כלים להתמודדות עם ילדים המאובחנים כילדים עם הפרעת קשב וריכוז . לא כך היה בעבר. בהעדר כלים כל הורה פעל בהתאם לסגנון ההתמודדות הכללי שלו, להבנתו ולרמת הציפיות מהילד.

בעבר המוקד היה התנהגות הילד, ולא חיפוש הקושי העומד מאחורי התנהגות זו. היו הורים שלחצו , יצרו מסגרת נוקשה וגייסו לגיון מורים פרטיים. היו הורים ששלחו את הילד לטיפול פסיכולוגי, והיו כאלה, והם היו הרוב שלא עשו דבר וקיוו שבעתיד זה ישתנה.

היו כאלה שכעסו לעיתים קרובות כאלה שנלחמו, וכאלה , הנדירים יותר שלא נלחצו , כיוונו את הילד לחוזקותיו, האמינו בו והעבירו לו את המסר שהוא מוצלח וראוי למרות הקשיים.

להיות הורה זו  משימה מורכבת  כשלעצמה, אבל להיות הורה לילד עם הפרעת קשב זו משימה מורכבת אף יותר. כמה קשה להיות לא ביקורתי ולשלט על כעסים. זה קשה במיוחד לאור הלחצים שבית הספר והסביבה מפעילים לא פעם בעקבות הקשיים.

המצב היום מעט יותר טוב, ויש למורים ולהורים כלים רבים יותר.

ילדים/מתבגרים מגיבים לדפוסי התמודדות של ההורים והמורים. ברור גם שהפרעת קשב וריכוז משחקת תפקיד מרכזי בדימוי העצמי שלהם. ככל שהפרשנות להתנהגות המתבגר ביקורתית ובוטה יותר, כך סופג הדימוי העצמי של הילד פגיעה עמוקה יותר ועליו נבנה הדימוי העצמי שלו כבוגר.

על הרקע הזה יכולים להתפתח עוד קשיים שמאפיינים אנשים עם הפרעת קשב: מצבי רוח, מוטרדות, דכאון, עצבנות, וחרדה.

הפרעת הקשב  שמקורה פיזי יוצרת קשיים  כמו מוסחות, הצפה, קושי להתרכז קשיים אלה מובילים להתנהגויות כמו איבוד חפצים, אי הקשבה, איחורים, ויתור וכדומה. הסביבה מפרשת את ההתנהגות הזו כזלזול, רישול או טיפשות ומפנה ביקורת כלפי האדם.

האדם סופג את הביקורת הרבה אשר יוצרת פגיעה רגשית. כך נפגעים הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות ומתפתחת גם ביקורת עצמית קשה. לעיתים יובילו קשיים אלה למצבי רוח קשים, לדכאון ולחרדה.

ומהבנת החשיבות של הדימוי העצמי של המתבגר שמים דגש רב באימון על היכרות אמיתית מעמיקה ורצינית עם הפרעת הקשב, כפי שבאה לידי ביטוי בחיי המתבגר.

רוב ההורים / המתבגרים יודעים רק מעט על "הפרעת קשב וריכוז" ומעט מדיי יודעים על הפרעת הקשב שלהם עצמם. למחסור בידע יש חשיבות עצומה, כי הוא משפיע על הדימוי העצמי, על היכולת להתמודד עם הסביבה, לשנות דפוסי התנהלות, ולחיות טוב יותר.

ממליצה לקרוא ספרים, מאמרים, לגלוש באתרי אינטרנט וכדומה ולקבל את מירב האינפורמציה אודות ההפרעה. הידע, יקל עלינו, ההורים, להבין את ההפרעה של הנער/ה המתבגר, לקבל את קשייו הפיזיים/הנפשיים ומכאן לסייע לו ולתמוך בו להתגבר על הקשיים עימם הוא מתמודד.

 

מתוך הספר " 168 שעות של הפרעת קשב" של טל קפלינסקי וד"ר ירדן לוינסקי.